כשרות מהווה קונצנזוס דתי שנשמר מאז ציוותה אותנו תורתנו הקדושה ועד עתה. וכן רבים הסיפורים על שמירת כשרות גם בסיטואציות נוראיות בהם התנאים לא אפשרו זאת כלל, אז, כגון במעמקי השואה האכזרית ועד ימינו אנו, החטופים בשבי האויב.
אבל כמו כל נושא ביהדות גם כאן קיימות מחלוקות רבות ודעות שונות בענייני הכשרות, בגדריה, בפרטיה ואפילו במהותה.
למה יש גופי כשרות שונים?
למחלוקות אלו יש כמה ראשים, גורמים אשר עומדים בשורשיה וננסה בעז"ה להצביע על כמה מהם.
שורש אחד מוכר וידוע הוא המנהגים השונים בין העדות. הבדל הפסיקה האשכנזית בראשות הרמ"א, אל מול הפסיקה הספרדית בראשות מרן הבית יוסף מגיע לידי בכמה נושאים מרכזיים כגון, בשר 'גלאט' – הצורך באכילת בשר חלק והאם בשר חלק הוא תנאי סף לאכילת בשר, בישולי גוים – מתי נחשב האוכל כ'בושל על ידי גוי', האם, למשל, הכנסה לתנור נחשבת בישול גוי? ועוד מחלוקות כגון דינים שונים בגדרי בשר וחלב, הובילו את עולם הכשרות להתחלק לשניים בעניין זה וכתוצאה מכך, גופי כשרות שונים מתחלקים גם כן על מתרס זה ונראה זאת בפירוט הגופים.
גורם נוסף ואולי המשפיע מכולם הוא הכשרות כגוף מדיני. במדינת ישראל הכשרות קיימת גם בחוק ויש לדבר כמה נפקא מינות ידועות, בראש גוף הכשרות המדיני עומדת הרבנות הראשית לישראל. דרכיה עוברים הכשרויות השונות, התעודות, האישורים, המשגיחים ואף היא הרבנות נאבקת מול גופים שונים כדי לאפשר את היות הכשרות בצורתה האידיאלית ביותר כפי שהם תופסים אותה, כמו שארע בהצעת רפורמת הכשרות בשנת 2022.
רבנות אל מול בד"צ
כשרות בראשות הרבנות הראשית הייתה תמיד הגוף הרשמי הממלכתי שמופקד על הכשרות בישראל. אך כתוצאה מכך גופים שונים, החולקים על הרבנות, בין אם לקולא בין אם לחומרא, ביקשו להקים גופי כשרות שונים מזה של הרבנות הראשית, בפרמטרים שלהם. אותם גופי כשרות פרטיים לכאורה, מוכפפים לרבנות ונחשבים ברשותם, אך מהווים חותמת כשרותית שונה.
וכך נולדו הבד"צים למיניהם. רוב הציבור החרדי אינו סומך על הכשרות של הרבנות, על התנאים ההלכתיים הקיימים בה והסטנדרטים השונים העל ידיהם מתהווה רמת הכשרות הטובה. על כן קם הבד"צ – בית דין צדק חרדי שנחשב כגוף המוביל בעניין, ומוצרים רבים ומפורסמים מקבלים חותמת כשרות ממנו. אחריו קמו עוד גופים רבים שמשתמשים בשם הזה והידועים בהם – הרב לנדא, בד"צ אגודת ישראל, בד"צ חתם סופר פתח תקווה, חתם סופר בני ברק, בד"צ מהדרין, בית יוסף, יורה דעה, מחזיקי הדת ועוד. ההבדלים בגופים הללו הם בדרך כלל הבדלים התלויים במקומות ובעדות.
האם יש הבדלים בפועל?
בפועל תעודות הכשרות של הבד"צים השונים נראות שונות מעט אחת מהשנייה וכמובן שההבדל הגדול מתבטא בחותמת. החותמת נושאת איתה סטנדרטים שונים אשר גורמים לאנשים לאכול בה ולאחרים לא. הבדל נוסף הוא בתיאור הכשרות. על פי חוק בישראל רק לרבנות הראשית יש את הזכות להשתמש במילה "כשר" ואת ההטיות שלה ולכן הבד"צים משתמשים בחותמתם בהטיות המילה "השגחה". למידע נוסף כנסו לאתר >> https://www.kashrut-tnuva.co.il/
